מתי "פינוי בינוי" הופך למלכודת ואיך מגנים על ההורים שלנו
אילה מידן | צילום: סטס קורינסקי
גודל טקסט

מתי "פינוי בינוי" הופך למלכודת ואיך מגנים על ההורים שלנו

בעמק חפר אין פרויקטים של התחדשות עירונית, אבל לרבים מאיתנו יש הורה, ילד או חבר שדירתו עומדת להיהרס ומגיעות לו זכויות שרובם לא מכירים.

הבית שבו גידלת ילדים, שאליו עברת כשהתחתנת, שבו את גרה כבר שלושים שנה, עומד להיהרס. 30 שנה הוא עומד על תילו, אולי לא חזק כמו פעם אבל משרת אותך נאמנה, ופתאום השכנים מתאספים, מתחילים לזרוק מילים כמו "יזם", "שכירות", "תב"ע" ומהר מכפי שחשבת מבקשים ממך לחתום על הסכם של פינוי בינוי. מבחינתם את, או אתה, היחידים שמונעים מהם לממש את הדירה החדשה והנוצצת. נכון, בעמק חפר עצמה אין פרויקטים של פינוי בינוי, אך בכל הסביבה מקודמים בקצב עוד ועוד פרויקטים ורבים, לרבים יש אמא, ילד או חברים קרובים שלהם דירות או מתגוררים בעצמם בפרויקטים של פינוי בינוי.

האתגר החברתי של שנת 2026

 בשנת 2026, שליש מהתחלות הבניה בישראל מבוצעות במסגרת התחדשות עירונית, ולא כל בעלי הדירות רואים את הפוטנציאל, רבים מהם, ובמיוחד בגיל השלישי, מפחדים מהשינוי, ומוצאים את עצמם, בעל כורחם, הופכים להיות המתנגדים לפרויקט או אפילו מוגדרים כסרבנים ונאלצים להילחם על זכותם בבית משפט.
תהליכים של פינוי בינוי הם תהליכים מבורכים, מצד אחד מקבלים בעלי הדירות דירה חדשה, ממ"ד, מעלית, הם מקבלים חניה, תוספת מטרים ובעיקר הגנה מפני טילים ורעידות אדמה,  מצד שני העיר מקבלת תוספת של דירות, תשתיות, גני ילדים וכל מה שעיר צריכה. אך כאשר התברר שרבים מהמתנגדים הינם קשישים אשר מתקשים להתמודד עם השינוי נקבע כי לכל מי שעומד בהגדרות החוק ינתנו הטבות מיוחדות. כך הצליח המחוקק מצד אחד לתת מענה לפרויקטים שהוא רואה בהם ערך חשוב, ומצד שני לתת מענה סוציאלי אמיתי שמתייחס לקשיים האובייקטיבים של קשישים.


הזכויות וההטבות: מה מגיע לקשישים לפי החוק?

כאשר התברר למקבלי ההחלטות שההתנגדות של אוכלוסייה מבוגרת לרוב  אינה נובעת מסחטנות אלא מקושי אובייקטיבי להתמודד עם הטלטלה, נקבעו בחוק הטבות וחלופות מיוחדות לקשיש העומד בהגדרות: על הקשיש להיות בן 70 ומעלה במועד החתימה הראשונה בפרויקט, ולהתגורר בדירה לפחות שנתיים לפני מועד זה.


החוק מציע מספר מסלולים ייחודיים שנועדו להעניק שקט נפשי:

  • מעל גיל 75 לקשיש בגיל זה קיימת האופציה שהיזם ירכוש ממנו את הדירה הישנה. בתמורה, הקשיש יכול לרכוש דירה חלופית מוכנה (מחוץ לפרויקט) או זכות לדיור מוגן. כך הוא נהנה מעליית הערך של הפרויקט, אך ללא הצורך לעבור לדירה זמנית ולחוות שני מעברי דירה מתישים ומגורים בשכירות ארוכת טווח.

  • מעל גיל 70 לרוב, אנשים מבוגרים אינם זקוקים לדירה גדולה יותר (שמביאה עמה גם עלויות אחזקה וארנונה גבוהות). החוק מאפשר ליזם להציע להם או את החלופה הראשונה או שתי חלופות אחרות: שתי דירות קטנות במקום הדירה הגדולה העתידית, או דירה קטנה אחת ובנוסף תשלומי איזון במזומן בשווי ההפרש.

לא להישאר לבד במערכה
בעלי הדירות המבוגרים אינם צריכים, ואסור להם , להישאר לבד בתהליך הזה. ליווי משפטי מקצועי, שרואה את האדם מאחורי המספרים ולוקח בחשבון את הזכויות הרגשיות והחוקיות של הגיל השלישי, הוא הכרח חיוני.

את התהליך יש להתחיל הרבה לפני שחותמים על ההסכם,  כבר בשלב הקמת הנציגות ובחירת עורכי הדין והיועצים. עורך דין מיומן ידע לשים דגש מיוחד מול היזם על מתן חלופות רגישות, ואף לייצר פתרונות מותאמים אישית גם עבור דיירים שאינם עומדים בתנאי החוק היבשים, אך זקוקים לעזרה.

המטרה היא לא רק "למנוע סרבנות" ולקדם את הפרויקט, אלא להבטיח שכל אדם, בכל גיל, ירגיש בטוח, מוגן ושלם עם התהליך שמשנה את חייו.


אילה מידן
אילה מידן | צילום: סטס קורינסקי

 עו"ד ומגשרת אילה מידן, מתמחה במקרקעין וייצוג דיירים בפינוי בינוי, מלווה נציגויות ודיירים בתהליכי התחדשות עירונית, ובעלת ניסיון עשיר גם כמנהלת קשרי הקהילה במינהלת ההתחדשות העירונית בהרצליה לשעבר.

💬

תגובות ()

✏️

השאירו תגובה

/500
🔒

יש להתחבר כדי להגיב

כדי להשאיר תגובה, עליך להתחבר למערכת תחילה.

🔐 התחברות / הרשמה